למידה בטבע

חורף 2014

“אחרי התרגיל הקשה, פנינו שמאלה בשביל. נכנסנו לזולה שבאמצע עצי האלון. אחרי הגשם שנפל לאחרונה, האדמה היתה לחה, הרקב הפיץ ריח מתוק, עלי הרקפות בצבצו מכל עבר, הבטנו למעלה והשמיים הכחולים חדרו דרך העלים. שקט ירד על קבוצת ההנהלה ואף אחד לא דיבר.”

לאחרונה נשאלתי מה הערך המוסף של סדנאות למידה ארגונית שמתבצעות בטבע. תשובתי הייתה מגומגמת היות ועבורי זה מובן מאליו. אותו תרגיל או דיון שמקיימים בפנים נהיים שונים לגמרי כשמתבצעים בטבע. אבל למה?

הרבה מהילדות שלי ביליתי בחוץ. שכונת נעוריי נמצאה ליד הנהר לכן היו שטחים פתוחים שהיו שייכים רק לנו ילדי השכונה ויכולנו לבנות זולות, מבצרים ולעשות כל אשר עלה על דעתנו. כל יום הייתי בחוץ עד החשיכה כשאימי צעקה לנו לחזור לארוחת ערב. זה המשיך בתנועת הנוער עם מחנות קיץ באהלים, תשוקתי לגינון ועד לטיולי משפחה היום. תמיד קיווינו שמורינו בבית הספר יוציאו אותנו החוצה לשיעור כדי שנוכל לצוף ולהיות עסוקים בדשא ובשמיים, לאו דווקא בחומר הלמידה. כאן הטבע הוא במסגרת הנאה וכיף ולאו דווקא לטובת תהליך למידה מובנה.

מה למידה בטבע מאפשר?

כיום הטבע אפילו משמש כלי מרפא – “טבע-תרפייה” שמגדיר את עצמה:

“…שיטת טיפול אינטגרטיבית ייחודית התומכת בעבודה במרחב הפתוח, החי והדינאמי באופן הקושר כוחות ריפוי הקיימים בטבע להעצמת תהליכי צמיחה והתפתחות אישית והפועלת בצורה חוויתית מתוך הקשר והדיאלוג שבין אדם לטבע.”

מחד, העבודה שלי לא עוסקת בריפוי או בתרפייה אלא בעבודת צוות, תקשורת, מנהיגות ולמידה. מאידך הטבע הוא אחד המרכיבים המרכזיים בסביבת הלמידה שאני מייצר.

Nature Path 1

הנה רשימה חלקית של תרומת של הטבע לתהליך ולתפוקות, הכל מנסיוני:

1. הנאה. תכירו את תאוריית הביופיליה שמשמעה “אהבת החיים ומערכות חיות”. “האדם משתוקק בתת מודע להתחבר לצורות חיים שונות מעצמו”, לפי אדווארד או ווילסון. רק היציאה והחשיפה לחי ולצומח בטבע כבר גורם לתחושות חיוביות וממלא צורך אנושי.

2. אחת המטרות הגלויות או הסמויות של כל סדנת למידה חווייתית היא הרצון לקרב בין האנשים. הטבע מעצים את היחד וגם מרכך אותו. הטבע לא נח לרגע ועצם הישיבה ביחד בטבע הופך לחוויה משותפת ומחזק את החיבור בין האנשים.

3. הרגעה. בלא מעט קבוצות שעובדות יחד יש מתח סביב נושאים שעשויים לעלות על הפרק. הטבע מרגיע את העצבים והרגישויות ומאפשרת גם להיכנס לשיחות קשות בסביבה יותר רכה מאשר בין ארבע קירות.

4. לא כולם מסתדרים עם ישיבות בחדרים עם קירות מרובעים. חלק מהאנשים זקוקים לסביבה הטבעית כדי להתבטא בנוחות.

5. האתגר שבמזג אויר. על כלל המשתתפים להתמודד עם הקור, החום, הגשם או הרוח. מזג האוויר לא בשליטתנו ומהווה גורם של חוסר ודאות. אתגרי מזג האוויר הלא צפויים, כמו בסביבה הארגונית שגם בה יש מצבים בלתי צפויים ומפתיעים, הופכים להיות חלק מאתגרי הניהול או הצוות בסדנא. יש להוסיף שבחוץ נעלמים מיידית כל הויכוחים על טמפרטורת המזגן.

6. החיים היום מוצפים בהסחות דעת טכנולוגיות. בהתנתקות מהקירות והמכשירים (לפעמים צריכים לאסוף אותם) האנשים מתפנים לתוכן ולתהליך הלמידה ואז הם מתחברים לטבע ואחד לשני.

7. בטבע ניתן להכניס אלמנטים של סיכון ופחד שיותר קל לשלבם בחוץ. ההתמודדות עם הסיכון והפחד ברמה הניהולית או הקבוצתית מעניקה שפע של חומר ללמידה.

8. מפלט. הרבה סביבות משרדיות ותעשייתיות של היום מנוכרות, מלאכותיות או פשוט לא מתאימים לבני אדם. הרבה מפעלים תעשייתיים הם עדיין מקומות שקשים לשהות בהם. השהייה בטבע מהווה ההפך מניכור זה. סביבה לא מזוהמת, נקי ויפה לעיין מאפשרת מפלט רגעי ואפשרות להכיר את עצמנו ועמיתינו לעבודה בסביבה אחרת לגמרי.

9. שינוי חד בסֶטִינג. עצם ההתמקמות במקום אחר, בסביבה אחרת מהמוכר משפיעה על האנשים. היציאה אל מקום אחר ונטרלי משטחת את המגרש לכולם ומזמינה חוזה קבוצתי חדש. אותה התנסות ולמידה עשויה לגרום לאנשים לחשוב מחדש על הנורמות הקיימות. בטבע, כולנו נתונים לכוחות, כללים וחוקים גדולים מאתנו – משהו שעשוי לתת מעט פרספקטיבה על העולם, החיים והעבודה שלנו.

אז צאו ולמד לטבע!

ריצ’ארד מילקי