?איך עוברים מסטארט אפ לארגון

?איך עוברים מסטארטאפ לארגון

ריצ’ארד מילקי

סטארטאפים.

מה כל כך מיוחד בהם ומה הם זקוקים מיועצים ארגוניים אך לא בהכרח יודעים לבקש ?

ישראל נמצאת במקום השני בעולם לנפש – אחרי עמק הסיליקון – בגין מספר הסטארטאפים שפועלים ונוסדים כל שנה. נדמה שכולם מעורבים – אוניברסיטאות, הממשלה, עסקים גדולים, קרנות הון סיכון, השלטון המקומי, גיוס המונים, פורומים בדמות “מיטאפס”, הורים של מהנדסים צעירים וכמובן המשקיעים הראשונים – חברים, משפחה וטיפשים. Friends, Family and Fools או FFF.

הסטארט אפ הוא ארגון שנולד במטרה לשבש תחום או סקטור באופן דרמטי. לא כמו עסקים אחרים (למשל קמעונאות) רמת חוסר הודאות והסיכון היא קיצונית. המוצר או השירות לא לגמרי מוגדרים ועשויים להשתנות מספר פעמים, אפילו בטווח הקצר. קיימים אין סוף כוחות פנימיים וחיצוניים שמשפיעים על הפיתוח והתוצאות ובאופן כללי הם עסוקים בהישרדות. בכל רגע הכסף עלול להיגמר או שהמוצר אולי ייכשל וכולם יישלחו הביתה. המייסדים הם בעלי חזון אשר מונעים על ידי ההתרגשות, התמורה הכספית הפוטנציאלית, הטכנולוגיה או פשוט הרצון להפוך את העולם למקום יותר טוב.

רוב הסטארט אפים נכשלים בשלבים הראשונים. הסיבות רבות. המוצר לא התאים, הכסף נגמר או בכלל לא נכנס, השותפים לא הסתדרו ביניהם או רבו עם המשקיעים. המייסדים עצמם או משפחותיהם פשוט עלולים להימאס מהמתח, ההיעדרות מהבית, הדאגה וחוסר הודאות. הגורמים המניעים החזקים יחד עם מעט סיפורי ההצלחה המסנוורים מסבירים למה, למרות סטטיסטיקת הכישלון הקשה, שמקימים כל כך הרבה חברות. הסיבות לכמות העצומה של סטארט אפים בישראל מתועדת בספר “סטאט אפ ניישן” של דן סנור ושאול סינגר. רעיון הקמת חברות הזנק נמצא על הכוונת של הרבה צעירים (וגן בוגרים) שאפתנים בישראל  – ומהווה הרפתקה שחייבים לצאת אליה לפחות פעם אחת בקריירה. בארץ נדמה שהתופעה כאן להישאר וכולם רוצים חלק מהאקשן.

הרבה סטארטאפים זזים מהר לשלב שעליהם להקים ארגון רזה וגמיש שיכול לעשות הרבה יותר ממה שהיכולות והניסיון המשולבות של הצוות הצומח מייצרים. באופן כללי המנהיגים חייבים לדעת איך להתאים ולשנות את הארגון לפי כל שלב פיתוח. הלחץ עצום ובדרך כלל שום דבר יכול עובד לפי התוכנית.

חברות הזנק מטבען זקוקות לקשת רחבה של אנשי מקצוע ויועצים: משפט, פטנטים, פיננסי, חשבונאות, טכני, עיצוב, שיווק ועוד. באופן כללי המייסדים נמשכים לאנשים דומים להם ומתעבים את שלל הטכנוקרטים שעליהם לצרף. מניסיוני, האדם האחרון שמייסד רוצה לפגוש הוא יועץ ארגוני – מקצוע עם אסוציאציות של סדר, תכנון, מערכות, ארגון, הגדרות ותהליכים ארוכים. מושגים אלה נראים ההפך ליצירתיות וסטארט אפים חייבים להיזהר מכיבוי להבת היצירתית שמזינה את הקטר. יזם מספר סיפור על חברה שהגיעה לחמישים עובדים והחליט שהגיע הזמן לייעוץ חיצוני. היועץ עבד בצורה מקצועית, הגיש את האבחון להנהלה ולצוות ומרגע זה והלאה “העובדים שנאו את ההנהלה והאווירה הטובה נהרסה לעד.” זאת לא פרסומת מי יודע מה לשירותי יעוץ. בדיעבד המייסדים ידעו שהגיע הזמן לפיתוח ארגוני אך לא היו מוכנים מספיק לרעש הארגוני או המסקנות שהאבחון הציג.

leap_with_faith

סטארט אפ – קפיצה אל הלא נודע

אז מה יועצים ארגוניים יכולים לסייע לחברות סטארט אפ?

ממה שרשמתי בכנס שאורגן על ידי המרכז הבינתחומי בהרצליה, איפ”א וחברת הייעוץ S2R בנושא ויחד עם הניסיון שלי, הנה כמה נקודות כניסה וערך מוסף אפשרי:

  1. להיות מייסד זה תפקיד בודד. כל מי שמעורב בחברה הוא גם בעל עניין, לעיתים עם ניגוד אינטרסים. לעיתים שומעים ש”לא היה לי עם מי לדבר”. הראייה המערכתית ביחד עם כלי הייעוץ האישי עשוי למלא את החסר.
  2. תקשורת עם המשקיעים. הממשק החשוב ביותר עבור המייסד הוא לא עם צוותו או הלקוחות שלו אלא עם המשקיעים שלו. זה עשוי להיות עם קרן הון סיכון, חממה טכנולוגית, חברה גדולה או אפילו משפחתו. הצלחת מערכת היחסים הזאת היא קו החיים של חברה מתפתחת. שחקן מקצועי חיצוני בדמות יועץ לעיתים נדרש לגשר, לפתוח את צינורות התקשורת ולסייע בעת בקבלת החלטות קריטיות.
  3. העובד הראשון. בחירת עשרת העובדים הראשונים עשויה להשפיע על הסיכויים להצלחה מתמשכת. החלטות לא מושכלות עלולות לרסק את בניית החברה. תפקיד היועץ להבטיח גיוון (להכניס איכויות ויכולות שחסרות למייסד) ולהבטיח שהנבחרים הראשונים מסוגלים לקחת את החברה לאן שהיא צריכה להגיע.
  4. הכוונת המייסד למומחה הנכון. אנחנו לא אוהבים להודות אך יועצים ארגוניים לא יודעים הכל. למרות זאת אנחנו כן מכירים הרבה אנשי מקצוע. לעיתים כבוגר אחראי, תפקידינו הוא פשוט לכוון את המייסד לכיוון הנכון.
  5. פיתוח צוות. להביא קבוצה של אנשים ממונעים ומוכשרים לעבוד ביחד נמצאת במומחיות שלנו. התערבויות קצרות וחדות מסוגלות לעצור את האוטובוס רגע לפני שיתנגש בקיר.

הנה ארבעה טיפים ואובזרבציה אחת ליועצים:

  1. היועץ כמוקד 911. אין צורך כאן למודלים מורכבים והתערבויות ארוכות טווח. הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות עבור יזם הוא להיות שם כשהוא זקוק לך. תהיו שם לספק בדיקת מציאות. תהיו שם רק כשהוא רואה בך ערך.
  2. תשמרו את אווירת המסוגלות – can do. אל תהיה זה שהורג את המסיבה עם אבדון ועצב. תדביקו קצב עם המנהיגים ותבטיחו שכשהם דוהרים קדימה, לא ייפלו לתעלה ארגונית. תעזור לו לראות דברים שכל ניסיונו המקצועי גורם לו להסתיר.
  3. תנו עצות מוצקות וחזקות. שפת ה”נדמה ש…” “כדאי לבדוק…”, “אני תוהה האם…”, “האם חשבת ש…” לא תעבוד עם ההנהלה המייסדת. על יועץ פיתוח ארגוני לתת הצעות קונקרטיות וחד משמעיות – לא שונה מאלה שניתנות על ידי רואה החשבון או היועץ המשפטי.
  4. תשתתפו בסיכון. לסטארט אפים אין מזומנים עודפים. יועצים שרוצים להשתתף בהרפתקה חייבים לשקול תשלום בדרכים שונות כגון חלוקת מניות עתידיות.

בדיעבד, כל המייסדים שיזמו התערבויות בפיתוח צוות ועבדו איתנו בתובל לאורך השנים היו מנהלים בכירים לשעבר שהפכו להיות סטארט אפיסטים ולמדו מניסיון קשה שמי שמזניח הנחת תשתית ארגונית ובין אישית כשמקימים חברה עושה זאת על אחריותו בלבד

.

ריצ’ארד מילקי

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s