למה אני אוהב לאו טק

מאת ריצ’ארד מילקי

Why I Like Low Tech

ה”סטארט אפ ניישן” העלה את ישראל על מפת הטכנולוגיה והחדשנות. אך אחד הסודות השמורות ביותר כאן היא שאף על פי שרוב העולם המערבי עשה מיקור חוץ לתעשייה המקומית שלה, כאן עדיין קיימת ומשגשגת הרבה תעשייה מסורתית מקומית. חלק מתעשיות אלה הן מובילי העולם בתחומן – במיוחד אלה בתחומי הפלסטיקה והמתכת. תעשיות אלה שורדות ומשגשגות למרות האיומים הרבים על קיומן.

המושג תעשייה מסורתית או low tech מטעה. רוב מוצרי הלאו טק המיוצרים בארץ עתירי טכנולוגיה ופיתוח. כדי שישראל תתחרה בעולם היא נדרשת לשנות את כללי המשחק. התעשיות שמשלמים מעט למשל בתחום ההלבשה חלפו מהעולם בארץ  – הם כולם הועברו למדינות ערב השכנות או אסיה. ישראל חייבת להכניס טכנולוגיות חדשות או לחדול מלעסוק בתעשייה – וכך היא עושה.

Zur Lavon

מרכז ההדרכה וההכשרה לתעשייה בגליל, צור לבון.  צילון: ניל מרסר

לאחרונה השתתפתי בכנס תעשייה-אקדמיה השביעי באורט בראודה בכרמיאל, מכללה שפועלת ביחד עם התעשייה באזור כדי לפתח דרכי תפעול ופיתוח מוצרים חדשנית. לאורך השנים עבדתי עם מספר אנשים שעשו את השינוי מחברות היי טק לתעשיות מסורתיות למשל בתחומי משאבי האנוש ומכירות. זה גרם לי לחשוב – מה כל כך מושך בעבודה עם תעשיות “רגילות”? למה כשאני מסייר במפעל תעשייתי ההתרגשות גדולה – כל כך שונה מהמשרדים הלעיתים מנוכרים של ההיי טק?

הנה חלק מהסיבות שבזכותן אני אוהב לאו טק:

  1. תעשיות מסורתיות מייצרות מוצרים מוחשיים שאנשים ממש זקוקים להם ושניתן להבין אותם על ידי הסתכלות עליהם בפעולה – הרוב גלוי ומעשי.
  1. גם כשתעשיות מסורתיות נמכרות לתאגידים בין לאומיים, מפעלי הייצור נשארים במקום מכיוון שסך היכולות תלויות באקוסיסטמה שלמה שלא כל כך קל להזיזה לארץ אחרת.
  1. חברות לאו טק פזורות בכל הארץ כולל הצפון והדרום. אנשים בפריפריה פחות חיים על קורות החיים שלהם ואם מתייחסים אליהם ברמה מקצועית ואכפתית, הם יהיו מחויבים לעסק בטווח הארוך.
  1. מגוון משרות ואנשים. לאנשי היי טק הם מומחים בהעסקת אותם אנשים שהלכו לבית ספר\צבא\אוניברסיטה איתם. תעשיות לאו טק זקוקות למבחר מאוד גדול של מיומנויות וכלים מטכנולוגיות מידע לתפעול מכונות, עיצוב, הנדסה, אחזקה טכנית, שיווק, פיתוח וכספים. התחום עשוי להיות מעניין ומגוון.
  1. גיוון תרבותי. בדרך כלל סקטור הבריאות נחשב ליחיד שבו ערבים ויהודים נפגשים ועובדים בשוויון. אפשר גם להוסיף את התעשיות המסורתיות בצפון ובדרום שברובם קיים ייצוג טוב של התרבויות והדתות שחיות כאן.
  1. מאיצי כלכלה. מפעל איכותי, צומח ומוצלח עשוי לשאת עיירה וקהילה שלמה. את זה רואים את זה בעיירות הצפוניות, הכפרים והקיבוצים. לא פלא שהתגובות כל כך לוהטות כשמפעל מקומי נמצא תחת איום.
  1. יש הרבה מקום לחדשנות בייצור מסורתי כשמאמצים מכונה חדשה או רובוט בתהליכי ייצור או משנים שגרות ניהול. העובד ברצפת הייצור יכול להביא ערך מוסף בפיתוח חדשנות – במידה והמנהלים נותנים להם את המקום וההזדמנות לעשות כך.
  1. ממוקד צוות. כולם חשובים. כדי להוציא את המוצר ללקוח על כולם לשחק את תפקידם. המהנדס, מתכנן הייצור וכל תחנות התפעול חייבים להצטיין. מי שרוצה להיות פרימה דונה לא ימצא מקום כאן.
  1. תעשיות רגילות מעסיקות הרבה אנשים שלא יהיו מתכנתים או מהנדסים בכלל. כשהם עובדים בתעשייה המקומית המסורתית הם חשובים ויקרים לחברה הישראלית והכלכלה בדיוק כמו תעשיית ההיי טק הנוצצת.

אם אורך נשימה וכמיהה לעשייה ואנשים הם באישיות שלך, העולם המגוון של לאו טק עשוי להיות בשבילך.

ההשראה למאמר זה באה מכנס האקדמיה – תעשייה השביעית באורט בראודה, 23 לאפריל, 2017